כיצד נמדד אדם במהלך חייו או אפילו בסופם, לא עלינו? יש המודדים את מידותיו הטובות של אדם על פי הישגיו המקצועיים, יש המודדים אותו על פי השפעתו על הסביבה ועל החברה, אחרים ימדדו אדם על פי כספו ועל פי השאלה כמה יש לו בחיים, יש מי שיבקש למדוד אותו על פי פרמטרים אחרים. אך האמת היא, שהמידה הנכונה למדוד אדם היא על פי מידת החסד והנתינה, כמה הוא נתן מעצמו, כמה הוא נתן לחברה מתוך כוונה לשפר אותה, לקדם אותה, להפוך אותה לחברה טובה יותר, כמה הוא נתן לחלשים שבחברה שאיש לא התייחס אליהם.
אם זו המידה הנכונה למדוד את מידותיו של אדם, אין ספק כי אורי לופוליאנסקי עומד בהם בצורה יפה ומכובדת ולא במקרה הוא זכה להכרה, הן מטעם החברה, הן מטעם המדינה והרשויות השונות על שירותיו ומעשיו. הוא שייך לקבוצה מאוד מצומצמת של אנשים אשר לא הפסיקו לרגע, לתת ולתת מעצמם, ולעשות הכל על מנת שגם אחרים יתנו, למען החלשים ולמען אנשים שזקוקים לכך.
אורי לופוליאנסקי כידוע, הקים בשנות השבעים את ארגון יד שרה, ארגון שמטרתו לעזור לאנשים שצריכים ציוד עזרה רפואי ואינם יכולים להרשות לעצמם את זה, כלומר אינם יכולים לרכוש זאת בכספם. מדובר על אנשים שזקוקים לציוד וכלים אשר באופן טבעי, הם נדרשים להם ברגעים מאוד קשים בחייהם. הרבה פעמים מדובר על אנשים שמוצאים את עצמם הכי קשים להם ולבני משפחתם, רגעים בהם עליהם לאזור לא מעט כוחות ומשאבים, ופתאום הם נדרשים גם למצוא משאבים כיצד לרכוש ציוד שיכול לעזור להם בטיפול ובמקרים רבים, אף בשגרת חייהם.
לכן המשמעות הגדולה של ארגון כמו יד שרה ובפרט של מתן חסד כפי שעושה אורי לופוליאנסקי. עצם זה שהוא השקיע את כל חייו בארגון ובביסוס כוחו, מלמד אותנו לא מעט עד כמה המעשה שלו היה גדול מהתחלה ועד סופו, מהשלב בו הארגון פעל אך ורק בשכונות בירושלים ועד השלב בו הוא הפך להיות ארצי.