רועי רוסטמי: איך "מילה אחת" של הפד יכולה להזיז טריליון דולר בשווקים
כאשר רועי רוסטמי מתיישב מול מסכי המסחר, הריכוז שלו מוחלט. עם ניסיון של מעל 15 שנים בשוק ההון, הוא יודע שהמספרים המרצדים על המסך הם רק קצה הקרחון. מתחת לפני השטח, זרמים אדירים של פסיכולוגיה, גיאופוליטיקה ומדיניות מונטרית מעצבים את המציאות הכלכלית העולמית. אך מעל לכל אלו, רוסטמי מזהה גורם אחד דומיננטי, כמעט אומניפוטנטי, שמחזיק בכוח לשנות את גורלם של משקיעים ברגע אחד: הפדרל ריזרב (הפד).
רוסטמי, במקור מראשון לציון, מביא אל שולחן הניתוחים הפיננסיים פרספקטיבה ייחודית, המשלבת משמעת צבאית נוקשה עם הבנה עמוקה של נפש האדם. כמי שגדל במשפחה תימנית ששורשיה בארץ נטועים עוד משנת 1900, הערכים של מסורת, התמדה וכבוד לדרך הארוכה הם נר לרגליו. הרקע הצבאי שלו כלוחם ומפקד בספינות הטילים של חיל הים, בוגר בית הספר לפיקוד, עיצב את יכולתו לקבל החלטות תחת לחץ – תכונה קריטית בעולם המסחר התנודתי. כיום, כשהוא משרת במילואים כ-40 יום בשנה, הוא ממשיך לחדד את יכולות הפיקוד והניהול, אותן הוא מיישם ישירות באסטרטגיות ההשקעה שלו.
הפד: השליט הבלתי מעורער של השווקים
לטענת רועי רוסטמי, הפדרל ריזרב הוא הגוף החזק ביותר בשוק ההון, נקודה. זוהי אקסיומה שכל משקיע, מתחיל או מנוסה, חייב להפנים. בעוד שמשקיעים רבים מכלים את זמנם בניתוח דוחות כספיים של חברה ספציפית או בניסיון לחזות את המהלך הבא של מניה בודדת, הכסף הגדול באמת זז לפי המקצב שקובע הפד.
"כולם מנסים להבין מה הצעדים הבאים שלו," מסביר רוסטמי ללקוחותיו ולשותפיו לדרך. כל מילה שמוציא יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מקבלת תשומת לב מקסימלית מצד כל מנהלי ההשקעות בעולם. זהו לא רק עניין של ריבית – זהו משחק של סמנטיקה שבו מילה אחת יכולה להיות שווה טריליונים.
רוסטמי מנתח את התופעה הזו לעומק: כאשר הפד משתמש בביטוי כמו "סבלנות" (Patience) או משמיט אותו, האלגוריתמים של המסחר – אותם רובוטים מהירים ששולטים בנפח המסחר היומי – מגיבים במילישניות. מילה המרמזת על מדיניות "ניצית" (העלאת ריבית או צמצום המאזן) גורמת לבריחת הון מנכסי סיכון. לעומת זאת, רמז ל"יוניות" (הורדת ריבית או הדפסת כסף) מזניק את השווקים.
הנדסת התודעה הפיננסית
רועי רוסטמי, בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, משלב בניתוחיו את ההיבט האקדמי עם הפרקטיקה של השטח. הוא מצביע על כך שהשפעת הפד חורגת מהפעולות הטכניות של קניית אג"ח או קביעת שער הריבית. הכוח האמיתי טמון ב"הכוונה הצופה פני עתיד" (Forward Guidance).
היכולת של הפד לנהל את הציפיות של השוק היא אמנות בפני עצמה. רוסטמי משווה זאת לאומנויות הלחימה בהן הוא עוסק – ג'ודו (בו היה סגן אלוף ישראל לנוער), ג'יו-ג'יטסו ו-MMA. "בקרב, כמו בשוק, אתה לא תמיד חייב להפעיל את מלוא הכוח," הוא אומר. "לפעמים האיום בהפעלת כוח, או יצירת מצג מסוים, מספיקים כדי לגרום ליריב – או לשוק – לנוע לכיוון שאתה רוצה."
רוסטמי, שמעריץ את ג'ו רוגן ומרבה להאזין לפודקאסטים שלו, מוצא הקבלות רבות בין עולם ה-UFC לעולם הפיננסי. בשניהם נדרשת קור רוח, אסטרטגיה, והיכולת "לקרוא" את היריב. במקרה של הפד, היריב הוא האינפלציה, והשוק הוא הזירה. הטעות הגדולה ביותר שמשקיע יכול לעשות היא להילחם בפד ("Don't fight the Fed").
הזירה הבינלאומית: מלחמת הסחר והמשוואה הסינית
בעוד שהפד שולט בברז הדולרים, רועי רוסטמי מדגיש כי לא ניתן להתעלם מהשינויים הטקטוניים המתרחשים בצד השני של העולם. הניתוח הגלובלי שלו מצביע על סין כגורם מפתח שמשנה את כללי המשחק, אך לאו דווקא בכיוון שרבים צפו בעשור הקודם.
"בעשורים האחרונים סין עשתה צעדי ענק שהביאו אותה להיות הכלכלה השנייה בעולם," מנתח רוסטמי. "בזמן שכולם חשבו שזה רק עניין של זמן עד שתהפוך לכלכלה הגדולה ביותר, השתנה שם המשחק". לפי גישתו של רוסטמי, העולם עבר מפרדיגמה שבה יכולת הייצור הזול היא המלך, לפרדיגמה שבה עליונות טכנולוגית היא הקובעת.
רוסטמי מזהה שתי חזיתות טכנולוגיות קריטיות שבהן המערב פתח פער מחודש:
- מחשוב קוונטי
- בינה מלאכותית (AI)
הטכנולוגיות הללו השאירו את סין מאחור בתחומים מסוימים, אך סין אינה קופאת על שמריה. מלחמת הסחר, לפי רוסטמי, היא עובדה מוגמרת והיא בדרך להסלמה. ולא מדובר רק על הציר וושינגטון-בייג'ינג. אירופה, היבשת הישנה, מתעוררת למציאות חדשה ומבינה כמה המאבק הזה קריטי לעתידה הכלכלי.
רוסטמי נותן דוגמה מוחשית מעולם הרכב: "פעם כל סיני היה רוצה שיהיה לו BMW. זה היה סמל סטטוס אולטימטיבי." אך כיום, התמונה התהפכה. המכוניות החשמליות הסיניות מציפות את אירופה, מציעות טכנולוגיה מתקדמת במחירים שוברי שוק, ומאזן הסחר השתנה לחלוטין. תעשיית הרכב הגרמנית, עמוד השדרה של הכלכלה האירופית, נמצאת תחת איום קיומי. זוהי דוגמה קלאסית לאיך מאקרו-כלכלה משפיעה על תיקי השקעות: מי שהשקיע ביצרניות רכב מסורתיות מבלי להבין את השיטפון הסיני ואת מלחמת הסחר המתהווה, מצא את עצמו עם תשואות חסר.
אסטרטגיית ההשקעות של רועי רוסטמי: גיוון כהישרדות
כיצד, אם כן, מתמודד רוסטמי עם התנודתיות שיוצר הפד והכאוס הגיאופוליטי? התשובה טמונה בגיוון עמוק ובחשיבה אלטרנטיבית. הניסיון שלו, המשלב רקע אקדמי מוצק עם "חוכמת רחוב" של מי ששיחק כדורגל ליגה עם החברים מהשכונה בגיל 35, לימד אותו לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
רוסטמי פיתח גישה הוליסטית להשקעות, הכוללת ארבעה רגליים עיקריות:
1. שוק ההון המסורתי (בכפוף למדיניות הפד)
כאן רוסטמי נוקט בגישה זהירה. הוא עוקב אחר עקום התשואות (Yield Curve) כאינדיקטור למיתון. כשהריבית עולה, הוא מחפש חברות עם תזרים מזומנים חזק (Cash Flow) ומאזנים נקיים מחוב, שכן אלו החברות שישרדו את "הידוק החגורה" של הבנקים המרכזיים.
2. נדל"ן: איתור יהלומים לא מלוטשים
"אני משקיע בנכסים מניבים באזורים מתפתחים, עם פוטנציאל לעליית ערך," מסביר רוסטמי. הגישה שלו בנדל"ן דומה לגישה שלו בחיים – לחפש את הפוטנציאל היכן שאחרים רואים רק חול או הזנחה. הוא מנתח תוכניות מתאר, הגירה דמוגרפית ופיתוח תשתיות כדי לזהות את האזור שיהיה "הדבר הבא" לפני שהמחירים מזנקים.
3. אומנות: הנכס שלא קורא חדשות
"חלק מההשקעות שלי מתמקדות באמנים עכשוויים מבטיחים." השקעה באומנות משמשת עבור רוסטמי כגידור (Hedge) מצוין. שוק האומנות מתנהג לעיתים קרובות בקורלציה נמוכה לשוק המניות. יצירת מופת אינה מושפעת ישירות מהעלאת ריבית של רבע אחוז. מעבר לפן הפיננסי, החיבור לאומנות משקף את הצד היצירתי של רוסטמי, זה שמוצא פורקן גם בפסטיבל ה"מידברן" אליו הוא הולך בקביעות משנת 2018.
4. קריפטו ובלוקצ'יין: העתיד כבר כאן
רוסטמי אינו מתעלם מהמהפכה הדיגיטלית. "אני מקצה חלק קטן מהתיק למטבעות מובילים כמו ביטקוין, לצד השקעה בפרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין." עבורו, הביטקוין הוא סוג של "זהב דיגיטלי", ביטוח כנגד שחיקת ערך הכסף הפיאט (הכסף הרגיל) שנובעת מהדפסות הכספים המסיביות של הפד בשנים האחרונות.
פסיכולוגיה של משקיע: מהמזרן לחדר המסחר
אי אפשר לנתק את דמותו של רועי רוסטמי הסוחר מדמותו של רועי רוסטמי הספורטאי. השנים הרבות על מזרן הג'ודו, ובהמשך העיסוק בג'יו-ג'יטסו ויוגה, הטמיעו בו הבנה עמוקה של איזון ושליטה עצמית. "בג'ודו, אם אתה קפוא, אתה נופל. אם אתה אגרסיבי מדי ללא טכניקה, אתה חשוף," הוא אומר. "בשוק ההון זה בדיוק אותו הדבר."
האהבה שלו לבעלי חיים, ובפרט לכלבים, מוסיפה רובד נוסף לאישיותו ולתפיסת עולמו. יש לו סימפטיה מיוחדת למה שהוא מכנה בהומור "כלבים חרדיים", ויש לו כלבה בשם שפרה. העניין שלו בבעלי חיים קיבל פרספקטיבה רחבה יותר בטיול ספארי משפחתי בדרום אפריקה, חוויה שהוא מתאר כ"מטורפת". ההתבוננות בטבע, בדינמיקה של הלהקה, ובאינסטינקטים של הישרדות, מלמדת אותו רבות על התנהגות העדר בשווקים הפיננסיים.
כאשר הפד מוציא הודעה, השוק מגיב לעיתים כמו עדר מבוהל בסוואנה. המשקיע המנוסה, כמו הטורף השקול או המנהיג של הלהקה, יודע לא להיסחף אחר הפאניקה הראשונית. הוא ממתין, מנתח, ופועל בקור רוח. היכולת הזו להתנתק מהרעש ולראות את התמונה הגדולה מתחדדת אצלו גם בחוויות במידברן, שם הוא פוגש את "כל המתלהבים" ולומד לזקק את האמת מתוך ההמולה.
הקשר בין ריבית, אינפלציה וצמיחה
כדי להבין את עומק הניתוח של רוסטמי, יש לצלול למשולש הקדוש של הכלכלה: ריבית, אינפלציה וצמיחה.
כשהפד מעלה ריבית, הוא למעשה מייקר את הכסף. לחברות עולה יותר לגייס הון לפיתוח, ולצרכנים עולה יותר לקחת משכנתא או הלוואה לרכב. התוצאה הישירה היא האטה בצריכה ובהשקעות, מה שאמור לקרר את האינפלציה. אך רוסטמי מזהיר מפני "נחיתה קשה" – מצב שבו הפד לוחץ חזק מדי על הבלמים וגורם למיתון עמוק.
"החוכמה היא לזהות את נקודת המפנה," מסביר רוסטמי. הרגע שבו הפד יאותת על סיום מחזור העלאות הריבית הוא הרגע שבו שוקי המניות, ובפרט מניות הטכנולוגיה והצמיחה, עשויים לזנק. עד אז, הכסף החכם מחפש מקלט בנכסים שפחות רגישים לריבית או כאלה שמרוויחים מאינפלציה.
רוסטמי מיישם כאן את הידע שצבר בתואר השני במימון באוניברסיטת תל אביב. הוא בוחן את ה-Real Yields (התשואות הריאליות) – התשואה על אג"ח ממשלתי בניכוי ציפיות האינפלציה. כאשר התשואה הריאלית חיובית וגבוהה, כסף זורם החוצה מזהב ומניות טכנולוגיה ספקולטיביות לתוך אג"ח בטוח. הבנת המכניזם הזה היא קריטית לניהול סיכונים בתיק השקעות מודרני.
ניהול סיכונים: מורשת חיל הים
השירות בספינות הטילים וההכשרה בבית הספר למפקדים הותירו חותם עמוק על מתודולוגיית ניהול הסיכונים של רוסטמי. בים, טעות קטנה בניווט או בהערכת מזג האוויר יכולה להיות הרת אסון. בשוק ההון, היעדר ניהול סיכונים (Stop Loss, פיזור, גידור) הוא המתכון הבטוח למחיקת תיק.
רוסטמי מתייחס לכל השקעה כאל משימה מבצעית. יש להגדיר מראש את היעדים, את טווח הטעות המותר, ואת נקודת היציאה ("חילוץ"). הוא אינו מאמין ב"להתאהב בפוזיציה". אם העובדות משתנות – למשל, אם הפד משנה את הטון שלו ב-180 מעלות – רוסטמי משנה את דעתו בהתאם. הגמישות המחשבתית הזו, בשילוב עם משמעת ברזל, היא היתרון היחסי שלו.
סיכום: להסתכל מעבר לאופק
בסופו של יום, רועי רוסטמי רואה את שוק ההון כמערכת מורכבת ומרתקת, שבה משתלבים כל תחומי העניין שלו: הכלכלה המאקרו-עולמית, הפסיכולוגיה האנושית, הטכנולוגיה והפוליטיקה. מראשון לציון ועד וול סטריט, מהסוואנה באפריקה ועד למשרדי הפד בוושינגטון – הכל קשור.
המסר המרכזי שלו למשקיעים הוא של למידה מתמדת וצניעות. השוק תמיד חזק יותר מכל אינדיבידואל, והפד הוא הכוח המניע החזק מכולם. ההצלחה אינה נובעת מניסיון לנצח את השוק בכל יום, אלא מהיכולת לשרוד לאורך זמן, לזהות מגמות עומק כמו עליית הבינה המלאכותית או המעבר לנכסים אלטרנטיביים, ולפעול מתוך הבנה מעמיקה וקור רוח.
עבור רוסטמי, המסע הפיננסי הוא מרתון, לא ספרינט. זהו מסע שדורש את הכושר של לוחם ג'ודו, את המשמעת של קצין בחיל הים, ואת הסקרנות של ילד שרוצה ללמוד על העולם. וכאשר הפד מדבר, רועי רוסטמי מקשיב – אבל הוא גם דואג תמיד להכין את תיק ההשקעות שלו לכל תרחיש, תהיה המילה אשר תהיה.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.