רועי רוסטמי והשקעות אימפקט: איך להרוויח כסף וגם לתרום לחברה ולסביבה

בעולם הפיננסי הישן, התפיסה הייתה ברורה וחד-משמעית: המטרה היחידה של השקעה היא למקסם את התשואה הכספית. כל שיקול אחר נתפס כהסחת דעת, כנטל, או במקרה הטוב – כפילנתרופיה ששייכת לזמן שאחרי צבירת ההון, לא במהלכו. אך עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ויזם שחוקר את השווקים למעלה מ-15 שנה, הדיכוטומיה הזו בין "לעשות כסף" ל"לעשות טוב" היא מיושנת, שגויה, ומפספסת את אחת מההזדמנויות הכלכליות הגדולות ביותר של המאה ה-21. "השאלה היא כבר לא 'האם' להשקיע באופן שאחראי חברתית וסביבתית, אלא 'איך'", הוא קובע. "השקעות אימפקט אינן תרומה. הן השקעה לכל דבר ועניין, המבוססת על ההבנה שהחברות שיפתרו את האתגרים הגדולים ביותר של האנושות – הן גם יהיו החברות הרווחיות ביותר בעתיד".

גישתו של רוסטמי להשקעות אימפקט אינה נובעת מטרנד חולף, אלא מהתבוננות עמוקה במגמות המעצבות את העולם. היא משלבת את החשיבה האסטרטגית של קצין בחיל הים, שמבין כי חוסן סביבתי וחברתי הם רכיבים קריטיים בחוסן הלאומי והכלכלי, עם הפרספקטיבה של משתתף באירועי מידברן, שמבין את כוחה של קהילה ליצור ערך משותף. "כשאתה חוזר מספארי בדרום אפריקה ונפעם מהעוצמה של הטבע, או כשאתה רואה את היצירתיות והקהילתיות במידברן, אתה מבין שיש ערכים שהם מעבר לשורת הרווח המיידית", הוא משתף. "השקעות אימפקט הן הדרך לגשר בין הערכים האלה לבין עולם ההשקעות הקר, ולהוכיח שהם לא סותרים זה את זה, אלא מזינים זה את זה".

במאמר זה, נצלול לעומק הפילוסופיה והמתודולוגיה של רועי רוסטמי בתחום השקעות האימפקט. נבחין בין המושגים השונים, נזהה את הסקטורים המבטיחים ביותר, ונלמד כיצד ניתן לבנות תיק השקעות שמייצר גם תשואה פיננסית וגם תרומה חיובית וניתנת למדידה לחברה ולסביבה.

מעבר ל-ESG: מהן באמת השקעות אימפקט?

"חשוב לעשות סדר במושגים", מדגיש רוסטמי. "אנשים רבים מבלבלים בין ESG להשקעות אימפקט, אך מדובר בשני דברים שונים במהותם".

• ESG (Environmental, Social, Governance): זוהי גישת סינון שלילי או ניהול סיכונים. משקיע ESG יבחן חברה קיימת ויבדוק את ביצועיה במדדים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי. הוא עשוי, למשל, להימנע מהשקעה בחברות מזהמות או בחברות עם היסטוריה של העסקה פוגענית. "ESG זה חשוב, זהו צעד ראשון והכרחי של 'אל תעשה נזק'. אבל זה לא מספיק. זה כמו להחליט לאכול פחות ג'אנק פוד – זה בריא יותר, אבל זה עדיין לא אומר שאתה אוכל מזון-על".
• השקעות אימפקט (Impact Investing): זוהי גישת בחירה חיובית מכוונת. המטרה כאן היא לא רק להימנע מנזק, אלא להשקיע באופן יזום בחברות ובפרויקטים שמטרתם המרכזית היא ליצור השפעה חיובית וניתנת למדידה, לצד תשואה פיננסית. "בהשקעת אימפקט, התרומה החברתית או הסביבתית אינה תוצר לוואי – היא לב המודל העסקי. אני מחפש חברה שמצליחה בגלל האימפקט שלה, לא למרות האימפקט שלה".

המבחן המרכזי, לדברי רוסטמי, הוא מדידת האימפקט. "אני לא מסתפק בסיסמאות יפות. אני רוצה לראות נתונים. אם חברה טוענת שהיא משפרת את החינוך, אני רוצה לדעת בכמה עלו ציוני התלמידים. אם חברה עוסקת באנרגיה מתחדשת, אני רוצה לראות כמה טונות של פחמן דו-חמצני נחסכו. בלי מדידה, זו פילנתרופיה, לא השקעה".

איתור הזדמנויות האימפקט: היכן נפגשים רווח ותרומה?

רוסטמי ממקד את חיפושיו אחר השקעות אימפקט במספר סקטורים מרכזיים, שבהם הוא מזהה צורך אנושי או סביבתי אדיר, ולצידו מודלים עסקיים ברי-קיימא.

1. טכנולוגיות אקלים (Climate Tech)

"האתגר הגדול ביותר של האנושות הוא משבר האקלים, ולכן זוהי גם ההזדמנות הכלכלית הגדולה ביותר", הוא קובע. התחום הזה רחב וכולל מספר תתי-תחומים:

• אנרגיה מתחדשת וירוקה: מעבר להשקעה הברורה בחברות המייצרות פאנלים סולאריים או טורבינות רוח, רוסטמי מחפש את הטכנולוגיות המאפשרות, כמו פתרונות לאגירת אנרגיה (סוללות מתקדמות), רשתות חכמות (Smart Grids), ופיתוח מימן ירוק כמקור אנרגיה נקי.
• כלכלה מעגלית (Circular Economy): השקעה בחברות שמטרתן למזער פסולת ולהפוך אותה למשאב. זה יכול להיות סטארטאפ המפתח חומרי אריזה מתכלים מחומרים אורגניים, חברה הממחזרת סוללות של רכבים חשמליים, או פלטפורמה המאפשרת לחברות לשתף עודפי חומרי גלם.
• טכנולוגיות ללכידת פחמן (Carbon Capture): השקעה בטכנולוגיות פורצות דרך שמטרתן "לשאוב" פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה ולהפוך אותו לחומרים שימושיים, כמו בטון או דלק סינתטי.

2. חקלאות וביטחון תזונתי (Agrifood Tech)

"עד שנת 2050, נצטרך להאכיל קרוב ל-10 מיליארד איש, עם פחות משאבי קרקע ומים. הפתרון היחיד הוא חדשנות טכנולוגית", מסביר רוסטמי. ישראל, הוא מציין, היא מעצמה עולמית בתחום הזה.

• חקלאות מדייקת (Precision Agriculture): חברות המשתמשות בחיישנים, רחפנים ו-AI כדי לאפשר לחקלאים להשתמש בכמות מדויקת של מים, דשנים וחומרי הדברה, ובכך להגדיל יבולים ולצמצם נזק סביבתי.
• חלבונים אלטרנטיביים: השקעה בחברות המפתחות תחליפי בשר, חלב וביצים על בסיס צמחי, או באמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו הדפסת בשר במדפסת תלת-ממד או גידול בשר מתורבת במעבדה. "תעשיית הבשר המסורתית היא אחד המזהמים הגדולים בעולם. הפתרונות האלטרנטיביים מציעים מענה בריא, מוסרי וסביבתי יותר".

3. נגישות לבריאות וחינוך (Healthcare & EdTech)

"טכנולוגיה יכולה להיות המפתח לצמצום פערים חברתיים", הוא מאמין.

• רפואה מרחוק (Telemedicine): פלטפורמות המאפשרות לתושבי פריפריה או מדינות מתפתחות לקבל ייעוץ רפואי ממומחים, ללא צורך בנסיעות יקרות.
• טכנולוגיות חינוכיות (EdTech): כלים המאפשרים למידה מותאמת אישית, ומנגישים חינוך איכותי לאוכלוסיות מוחלשות. "אני מחפש חברות שלא רק מוכרות תוכנה לבתי ספר באזורים מבוססים, אלא כאלה שהמודל העסקי שלהן מתמקד בהגעה לאזורים שבהם הפער החינוכי הוא הגדול ביותר".

4. אגרות חוב חברתיות (Social Impact Bonds – SIBs)

"זהו מכשיר פיננסי חדשני ומרתק, שמייצר קשר ישיר בין תשואה כספית להצלחה חברתית", מסביר רוסטמי. במודל זה, משקיעים פרטיים מממנים פרויקט חברתי (למשל, תוכנית למניעת נשירת תלמידים או תוכנית לשיקום אסירים). אם הפרויקט עומד ביעדים שנקבעו מראש (ונמדדים על ידי גוף חיצוני), הממשלה או גוף ציבורי מחזירים למשקיעים את הקרן בתוספת תשואה. אם הפרויקט נכשל, המשקיעים מאבדים את כספם.

"היופי במודל הזה הוא שכולם מנצחים מההצלחה: המשקיעים מקבלים תשואה, המגזר החברתי מקבל מימון חדשני, והממשלה חוסכת כסף בטווח הארוך ופותרת בעיה חברתית. זהו מודל האימפקט המובהק ביותר".

המתודולוגיה: איך מודדים הצלחה כפולה?

השקעת אימפקט דורשת מסגרת ניתוח כפולה. רוסטמי בוחן כל השקעה פוטנציאלית דרך שתי עדשות נפרדות אך משלימות.

העדשה הפיננסית: "הניתוח הפיננסי כאן הוא קפדני לא פחות מבכל השקעה אחרת. אני בוחן את המודל העסקי, את גודל השוק, את הצוות, את יתרונותיו התחרותיים ואת הפוטנציאל לצמיחה ורווחיות. אני לא מתפשר על הפוטנציאל הפיננסי. חברה עם אימפקט אדיר אבל מודל עסקי כושל היא עמותה, לא השקעה". הוא מזהיר גם מפני "גרינוושינג" (Greenwashing) – חברות שמשתמשות בסיסמאות ירוקות כדי למשוך משקיעים, מבלי שיש כיסוי אמיתי לפעילותן.

העדשה החברתית/סביבתית (עדשת האימפקט):

1. מכוונות (Intentionality): האם יצירת האימפקט היא כוונה מוצהרת ומטרה מרכזית של החברה?
2. תרומה (Contribution): האם ההשקעה שלי תורמת באופן ישיר להרחבת האימפקט? האם בלעדיי, או בלי משקיעים כמוני, האימפקט הזה לא היה קורה באותה המידה?
3. מדידה (Measurement): זהו השלב הקריטי ביותר. "אני עובד עם מסגרות מדידה מקובלות, כמו אלו של ה-GIIN (Global Impact Investing Network). אני דורש מהחברה להגדיר מדדי ביצוע מרכזיים (KPIs) לאימפקט שלה, ולדווח עליהם באופן שוטף, בדיוק כפי שהיא מדווחת על ביצועיה הפיננסיים".

"האתגר הגדול הוא להבין שהתשואה הפיננסית ותשואת האימפקט לא תמיד נעות באותו קצב", הוא מסכם. "לפעמים, ייקח זמן עד שהאימפקט יתורגם לרווחים גדולים. זה דורש סבלנות וראייה ארוכת טווח, כמו שלוחם ג'ודו שמכין את היריב למהלך שיגיע רק בעוד דקה. אבל בסופו של דבר, אני מאמין בכל ליבי שבטווח הארוך, שני קווי התשואה האלה מתכנסים. כי כלכלה שלא משרתת את החברה והסביבה, היא כלכלה שאין לה זכות קיום".

השקעות אימפקט, על פי תפיסתו של רועי רוסטמי, הן שיא הבשלות של העולם הפיננסי. הן ההבנה שהון יכול וצריך להיות כוח לטובה, ושהאתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפנינו הם גם ההזדמנויות הגדולות ביותר ליצירת ערך – ערך כלכלי, חברתי וסביבתי, שאינם סותרים אלא משלימים זה את זה.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.